אפשר לחלק את בני האדם לשתי קבוצות: האחת, מי שמנצל את כוחו העצום של הדמיון באמצעות תרגילי דמיון מודרך, מדיטציות וכו’, והשנייה, אנשים רציונליים שמתקשים לדמיין את עצמם מבצעים מדיטציה. אפשר להבין את אנשי הרציונל ואת האמונה שלהם לגבי דמיון מודרך: אנחנו חיים בעולם שמבקש הוכחות ומעדיף פעולות שניתן למדוד את ההשפעה שלהן ולהכניס את הנתונים לטבלאות אקסל, בזמן שמדיטציה נתפשת לעתים כחלק מעולם רוחני שאמנם מרחף בחינניות אבל אין לו אחיזה של ממש במציאות ולכן חבל לבזבז על כך זמן יקר.
אבל המציאות, כדאי לדעת, שונה: יותר ויותר מחקרים מספקים הוכחות לגבי ההשפעה המיטיבה של הדמיון, בתחומים שונים של החיים, וממילא אנחנו חיים בעולם שבו הווירטואלי הופך יותר ויותר ממשי ומוחשי, אז למה בעצם לא לנסות לדמיין?
מה גילתה סקירת המוח שנעשתה בהרווארד?
אנשים רציונליים מחפשים הוכחות מדעיות – מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ושתוצאותיו פורסמו בשנת 2011 מספק אחת. במסגרת המחקר בוצעה סריקה של המוח לקבוצת בני אדם שמעולם לא תרגלה מדיטציה, לאחר מכן הם השתתפו בתוכנית בת 8 שבועות של תרגול יומי של קשב מודע (Mindfulness), ואז שוב נסרק המוח שלהם במכשיר MRI ייעודי (fMRI).
התוצאות: שינוי משמעותי במבנים מסוימים במוח. בפרט ניתן היה לראות עלייה בצפיפות החומר האפור באזורים בהיפוקמפוס שמוכרים ככאלה שקשורים לזיכרון, למידה, מודעות עצמית וחמלה, וכן ירידה בצפיפות החומר האפור באמיגדלה, אותו אזור במוח שאחראי על תגובות לא רציונליות ועל סטרס וחרדות.
השפעה פיזית אחרת של ניצול כוחו של הדמיון הודגמה במחקר שנערך בבית חולים גדול במסצ’וסטס: כמחצית מהחולים בעלי יתר לחץ דם הצליחו להפחית בצורה משמעותית את לחץ הדם שלהם לאחר 3 חודשי תרגול מדיטציה. השינוי החיובי מיוחס לעלייה ברמת החנקן החד חמצני (NO) שגורם להרחבתם של כלי דם.
גם הכימיה של הגוף עשויה להשתנות בזכות הדמיון: ישנם מחקרים שגילו עלייה ברמת המלטונין בדם אחרי ביצוע מדיטציה לקראת הלילה. בהקשר זה כדאי לדעת שהמלטונין לא רק תורם לשינה טובה יותר אלא גם מהווה נוגד חמצון אפקטיבי ולוקח חלק בתהליכים אנטי סרטניים. מחקרים אחרים מצאו קשר בין תרגול מדיטציה לירידה ברמת הקורטיזול, הלא הוא הורמון הלחץ, שרמה גבוהה מדי שלו גורמת לסימפטומים פיזיים לא רצויים. הורדת רמת הקורטיזול מובילה גם להקלה על כאבים, כולל חזקים, ובהתאם ישנם ניסיונות רבים להמיר משככי כאבים (שכידוע יש להם תופעות לוואי בעייתיות) בכלים שונים מעולם הדמיון (למשל מציאות וירטואלית או מציאות רבודה, שבאופן כללי הולכים והופכים למרכיב משמעותי יותר ויותר בחיים בימינו).
עוד מחקר שבחן את כוחו של הדמיון התמקד ביכולת העמידה בלחצים של לוחמי המרינס בארה”ב. תוצאותיו: שיפור בלתי מבוטל ביכולת החשובה הנ”ל אחרי תרגול של 15 דקות ביום למשך 8 שבועות. בנוסף הובחנה ירידה במספר המקרים של דיכאון, הפרעות שינה וחרדות.
האם הסקפטיות מוצדקת?
לא קל לפוגג סקפטיות כלפי דמיון מודרך, וגם הוכחות מחקריות לא תמיד משכנעות אנשים רציונליים להיעזר בכוחו של הדמיון, אבל כדאי לזכור עוד דבר חשוב: לאורך מיליוני שנים בני האדם האמינו שהשמש מסתובב סביב כדור הארץ, רק בגלל שלא היו כלים שאפשרו את ההבנה שהמצב הפוך. סביר להניח שהדורות הבאים יתפלאו לגלות שחלקנו ויתר על השימוש בדמיון ולא נהנה מחיים עם איכות אמיתית.
איך אפשר לנצל את הדמיון למטרות ספציפיות?
לדמיון שלנו יש כאמור כוח רב, וניתן להיעזר בו לטובת הפחתת רמות הלחץ בחיינו, הפגת חרדות שונות, הקלה על כאבים, העצמת ההתבוננות הפנימית והמודעות, פיתוח חמלה ועוד. הבשורות העוד יותר טובות הן שאפשר להשתמש בדמיון, ובפרט בדמיון מודרך – תהליך עבודה מסודר שבו איש מקצוע מנחה אותנו כיצד להשתמש בדמיון כך שהאפקטיביות גבוהה במיוחד – גם לטובת מטרות ספציפיות, מכל הסוגים.
דמיון מודרך יכול לעזור לנו להצליח בעסקים, בספורט, לעבור בחינות בהצטיינות, להאיץ החלמה של פציעות גופניות ונזקי מחלות, לטוס ללא חשש גם אם בעבר היינו זקוקים לכדורי הרגעה רבים לפני העלייה למטוס, לשדרג את מערכות היחסים שלנו ובאופן כללי למצות את הפוטנציאל שקיים בנו. החיים שאנחנו באמת רוצים יכולים להפוך למציאות ולא להישאר על תקן חלום – עם קצת עזרה מהדמיון.
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
מהו דמיון מודרך
איך לא ליפול עם לימודי דמיון מודרך
דמיון מודרך לילדים