מה היא מוטיבציה?
מוטיבציה היא הדחף הגופני אותו אנו חשים לפני ביצוע פעולה/תנועה. לכן מוטיבציה נקראת בעברית ‘הנעה’. זהו כוח פיסי ממשי הדוחף אותנו לביצוע תנועה. ישנם שני סוגי דחפים כאלה המניעים אותנו:
דחף לפעול, המניע אותנו לבצע פעולה, להגיב, להתנהג,
ודחף להימנע, המניע אותנו להירתע, לעצור או לבצע פעולת עקיפה, נסיגה או הסתתרות.
ישנה מטאפורה מפורסמת מאד לעניין: ‘המקל והגזר’.
מוטיבציית הגזר מניעה קדימה, והתנועה כלפיו היא לרדוף ולהשיג.
מוטיבציית המקל מרתיעה לאחור והתנועה היא הרחק ממנו, עד לטווח ביטחון אשר מעבר לו לא יגרם לנו כאב.
אם אני כזה, אז אני לא כזה
לכל האנשים יש את שני סוגי הדחפים, אך לכל אחד תמהיל שונה ביניהם. רוב האנשים נוטים להעדפת סגנון מסוים מבין השניים: יש אנשים שמטבעם הם הישגיים ומונעים משאפתנות, ויש אנשים שמטבעם הם זהירים ומונעים מחששות ומפחדים. יש מעט מאד אנשים אשר מונעים בשני האופנים באופן שווה, ובדרך כלל אלה אנשים מאוזנים רגשית ובעלי מודעות עצמית גבוהה במיוחד.
אנשי הגזר
אנשי הגזר מביטים קדימה. מה שהיה בעבר פחות מעניין אותם והם אינם מבלים זמן רב בניתוחים של התרחשויות העבר או בחרטה עליו. הם פונים אל העבר בקצרה על מנת להפיק לקחים, וגם בכך הם ממעטים. הם מביטים בעיקר אל העתיד, מציבים או מזהים מטרות ונעים לכיוונן בעוצמה ובנחישות, לעיתים תוך עיוורון למכשולים או התעלמות מהם. אלה האנשים ההישגיים, שמגיעים למחוז חפצם ומגשימים מטרה אחרי מטרה, כובשים את כל יעדיהם ותמיד מכוונים ליעדים נוספים. אלה האנשים המונעים על ידי אתגר, והם בדרך כלל משיגים את מה שהם רוצים. אנשי הגזר מרוויחים הרבה, אך נמצאים בסיכון גבוה בשל נטייתם להתעלם מדברים העלולים להשתבש. אנשי הגזר נופלים ונכשלים פעמים רבות ותכופות, אך יש להם יכולת להכיל את כאב הכישלון, להתרומם מהר ולהמשיך קדימה. חייהם חשופים לסיכונים מרובים אך בחוויה הרגשית שלהם הם בטוחים וסיכוייהם להצליח גבוהים מאד.
אנשי המקל
אנשי המקל עומדים הרבה במקום. הם עם רגל אחת מושטת לאחור, מוכנים לנסיגה או להימלטות ממש.
סטטוס קוו הוא המצב המועדף עליהם, הם זהירים, מבלים זמן רב בהכנות מראש וביצירת תרחישים העשויים או עלולים לקרות.
הם ממפים בקפידה את סביבתם ויוצרים ‘מפות מוקשים’ המראות להם מה לא כדאי לעשות, עם מי לא כדאי לעשות מה, מי אסור שיידע מה, לאיפה אסור להגיע, מה הם הנזקים הצפויים ומי הם המזיקים.
הם מוגבלים מאד בתנועתם, וכמו סרטנים הם נוטים לנוע בעיקר לצדדים מאשר קדימה. נתיב חייהם הינו מסלול מפותל עוקף סכנות וקשיים, ומצב רוחם נוטה להיות מודאג עד חרדתי ממש.
לאנשי המקל קשה להגדיר יעדים או לדעת מה ברצונם להשיג, ולכן הישגיהם מועטים. כל מעיניהם נתונים ל’מה לא’ והם יתאמצו מאד על מנת לא לחוות כאב. כישלון עבורם הוא אסון והם מתקשים להתרומם ולהתאושש במקרה של נפילה, אך אלה לא מתרחשות הרבה. חייהם בטוחים ומוגנים יותר משל אנשי הגזר, אך בחוויה הרגשית שלהם הם חשופים ובפוטנציאל סכנה תמידי.
האם זו גזרת גורל? האם ביכולתי להשתנות?
ללא ספק זוהי נטיה חזקה מאד המנהלת אותנו בהקשרים רבים ומגדירה את זהותנו. ככל שנהיה מודעים למיקומנו על הסקאלה בין המקל לגזר, נוכל לבחור בצורה מודעת יותר, לנהל סיכונים ולהציב יעדים באופן מאוזן. בקורס הפרקטישנר לומדים לזהות את הנטיה בסגנונות המוטיבציה על פי בחירת המילים הלא מודעת שלנו וגם איך ניתן לייצר שינוי בנטיה לסגנון זה או אחר באמצעות החלפת סגנון דיבור מודעת, המשפיעה על סגנון החשיבה ועל רגשותינו – וכמובן על סגנון ההנעה הפנימית והתנועה החיצונית שהיא מייצרת בחיינו.