מצד אחד החיים המודרניים מספקים לנו הגנה בפני חלק גדול מהאיומים שאבות אבותינו התמודדו איתם – למשל, סביר להניח שלא נצטרך לעולם לברוח מדב – אבל גם כך ייתכנו בחיים של כל אחד מאיתנו אירועים שבמהלכם נרגיש שאנחנו בסכנה של ממש (לחיינו, לבריאותנו או לשפיותנו) ושבנוסף נחוש חסרי אונים.
השילוב בין תחושת הסכנה המוחשית לחוסר האונים, והעוצמה הרגשית העזה במהלך האירוע, מוגדרים כטראומה. האירועים שעלולים להוביל להיווצרותה של טראומה הם, בין השאר, התעללות מצד אדם אחר (כולל קרוב לנו), תאונת דרכים, אסון טבע, בגידה, מחלה קשה (וגם ניתוח מוצלח שהוביל לריפוי), מלחמות ועוד.
עוד כדאי לדעת שלפעמים אנחנו חווים אירוע כטראומתי גם אם היינו “רק” עדים לו ולא היינו הקורבן. טראומה שאינה מעובדת כהלכה עלולה להתקבע ולהפוך לפוסט-טראומה, או ליתר דיוק הפרעת חרדה פוסט טראומתית (ובראשי תיבות, PTSD) – הפרעת חרדה קשה שמשבשת במידה ניכרת את איכות החיים של האדם. בין השאר גורמת PTSD לכעס, בלבול, קהות רגשית (כמנגנון הגנה בפני שובה של אותה עוצמה רגשית שחווה האדם במהלך הטראומה), אשמה, חוסר תקווה וגם סימפטומים פיזיים כל אימת שמתרחש אירוע שמזכיר את זה שיצר את הטראומה (דופק מואץ, מתח שרירים גבוה ואפילו כאב).
הבשורות הטובות הן שניתן להחלים גם אחרי טראומות קשות ולהתמודד בהצלחה עם PTSD באמצעות NLP.
איך לפוגג את ההשפעות השליליות של טראומת עבר על ההווה?
הסיבה העיקרית לכך שטראומה הופכת להפרעת חרדה היא שהאדם משוכנע שהאירוע שסיכן את חייו, את בריאותו או את שפיותו, ושהוא היה חסר אונים ביחס אליו, ישוב ושוב יסכן אותו.
בהתאם המפתח להחלמה בעקבות טראומה, קשה ככל שתהיה, הוא נטרול האמונה הנ”ל ובאופן כללי שינוי נקודת המבט של האדם על העולם ועל המציאות שסביבו (מציאות שכמובן עלולה להיות גם מסוכנת באופן אובייקטיבי, אולם חשוב לזכור שגם להימנעות בכל מחיר ממצבים שנתפשים כמסוכנים יש מחיר, ואפילו גבוה מאוד).
לשם כך ניתן להיעזר בשלל טכניקות בגישות שונות. הגישות העיקריות הן ניתוק החיבור שנוצר בתודעת האדם בין האירוע עצמו לבין הרגשות שהוא מעורר והפרשנויות שהתווספו לו, שינוי האופן שבו הטראומה נשמרת בזיכרון, הפחתת עוצמת הגירוי שיצרה הטראומה ושינוי המשמעות שנתן האדם לאירוע שחווה כטראומתי.
ניתוק החיבור בין האירוע לתגובה של האדם
אחת הדרכים האפקטיביות לבצע ניתוק של החיבור בין האירוע לבין התגובה הטראומטית היא לשנות את רצף הזמן של המרכיבים של אותו אירוע.
שינוי רצף הזמן אפשרי ע”י הרצת ה”סרט” של האירוע הטראומתי בהקטנה משמעותית ומהסוף להתחלה, וישנן עוד טכניקות להשגת התוצאה הרצויה – כשמצליחים לנתק את החיבור בין האירוע עצמו לבין התגובה של האדם, חלקי המוח האחראיים על רצף הזמן משנים את האופן בו מקוטלג האירוע ובכך מייתרים את התגובה הפוסט טראומטית.
שינוי האופן שבו נשמרת הטראומה בזיכרון
ברוב המקרים נשמר בזיכרון של האדם בעיקר חלק ספציפי של אותו אירוע שיצר את הטראומה, בדרך כלל החלק של שיא האירוע ושיא הקושי. המוח שולף באופן לא רצוני את הלופ וחוזר על החלק הזה שוב ושוב. כדי לשבור את הלופ ולהשיב את הזיכרון למצב רגיל, אפשר לבקש ממנו להוסיף לזיכרון את כמה הדקות שקדמו לאירוע כפי שהוא זוכר אותו, ובנוסף לבקש ממנו לא לעצור בנקודה שהוא רגיל לעצור בה, אלא להמשיך ולתאר מה קרה באותו אירוע עד סופו וטיפונת אחרי כן – וכל זאת באופן דיסוציאטיבי ומנותק בהשגחת בעל מקצוע מיומן כמובן. שינוי נקודת ההתחלה ונקודת הסיום שובר את התגובה האוטומטית ומשנה את ההתייחסות של האדם לאירוע.
הפחתת עוצמת הגירוי
בלא מעט מקרים המוח שלנו מעצים את האירוע הטראומתי. כדי לתקן את העיוות שיוצר המוח חשוב קודם כל להיות מודעים לכך, ולאחר מכן ניתן להיעזר במספר טכניקות אפקטיביות כדי להחזיר את האירוע לפרופורציות נכונות יותר.
שינוי המשמעות שניתנה לאירוע
מפתח חשוב מאוד להתמודדות עם PTSD הוא שינוי המשמעויות שניתנו לאירוע שנחווה כטראומה. לשם כך קיימות טכניקות רבות שהמשותף להן הוא הרחבת המבט אודות האירוע, כך שהפרשנות המקורית שנתן האדם, זו שבעצם חוללה את הפוסט-טראומה, הופכת להיות אופציה אחת מני רבות – ואף הופכת לפחות אטרקטיבית בהשוואה לפרשנויות מעצימות, מרגשות וממלאות בתקווה שעלו כאשר התרחבה הפרספקטיבה.
מרכז NLP-PLUS מציע שירות חדש וייחודי בארץ לטיפול מסובסד בשיטת ה-NLP–למידע נוסף לחץ כאן
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
טיפול בטראומה – קורס ממוקד למטפלים
טראומה נפשית
NLP לטיפול בחרדות