היכולת לנהל תקשורת יעילה עם מגוון רחב של בני אדם, גם בסביבה הקרובה שלנו וגם במעגלים רחבים יותר, היא אחד המפתחות החשובים לחיים עם איכות אמיתית. כמו כמעט כל מיומנות, גם את התקשורת הבין אישית אפשר לשפר, ואחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא בעזרת ה-NLP. בעמוד זה תמצאו תשובות מפורטות לשאלות חשובות כמו מה הם הסוגים השונים של התקשורת בינינו, אילו מיומנויות ניתן לשכלל בעזרת נלפ, מה הם המכשולים הבולטים המונעים תקשורת אפקטיבית ואיך בעצם מתנהל התהליך שמוביל לתקשורת טובה שעוזרת לנו להשיג את המטרות שלנו בחיים.
הסוגים השונים של התקשורת הבין אישית
ישנן שתי חלוקות מקובלות של האינטראקציות בין בני האדם: בהתאם לערוץ שבו מתקיימת התקשורת (כך שהיא יכולה להיות ישירה או עקיפה) ובהתאם לדרך העברת המסרים וקליטתם (תקשורת מילולית או לא מילולית). התקשורת הישירה כוללת את כל סוגי השיחות שנערכות פנים אל פנים (כולל למשל ראיונות, דיונים וכו’), ואת התקשורת העקיפה ניתן לחלק לעוד שתי תת קטגוריות: באמצעות מסמכים כתובים או דרך אמצעי תקשורת אלקטרוניים.
כשהמטרה היא תקשורת בין אישית אופטימלית כדאי כמובן לשלוט בכל דרכי התקשורת ובכל הערוצים. בנוסף לכל אחד ולכל אחת דגשים ספציפיים ותחומים שבהם יעדיפו להתמקד.
אילו מיומנויות של תקשורת בין אישית אפשר לשכלל עם NLP?
תקשורת בין אישית היא כמובן עולם ומלואו. למעשה ישנם די מעט רגעים במהלך שגרת היומיום של כולנו שבהם אנחנו לא מנהלים סוג כזה או אחר של תקשורת עם אדם אחר. היכולות שמרכיבות תקשורת “טובה” משפיעות מאוד גם על מערכות היחסים האישיות וגם על התחום המקצועי. אחד היתרונות המשמעותיים של שיפור התקשורת בעזרת NLP הוא שניתן לספק מענה אפקטיבי מאוד לצרכים רבים. למשל:
* איש מכירות שרוצה להבין טוב יותר את מי שנמצא מולו כדי להגדיל את הסיכוי להשלים עסקה.
* בני זוג שמבקשים לחזק את הרגישות למסרים הלא מילוליים שמהווים חלק משמעותי מהתקשורת ביניהם.
* כל מי שמרגיש לא מובן, בין אם באופן כללי ובין אם ישנן סיטואציות ספציפיות שבהן הוא לא מצליח לבטא את עצמו ואת רצונותיו.
* אדם שמבין שהוא לא קשוב מספיק לסביבה ושבסופו של דבר הוא נפגע מכך.
וישנם כמובן צרכים נוספים, מה גם שכדאי לזכור שישנו קשר הדוק בין תקשורת בין אישית יעילה לבין ביטחון עצמי גבוה מספיק כדי לפעול למען המטרות שלנו.
3 מכשולים משמעותיים בדרך לתקשורת מיטבית
כשעוסקים בתחום של אינטראקציות בין אישיות, ובפרט כאשר מתעמקים בו – ומי שמטפל בכלי ה-NLP מתעמק בו באופן קבוע, שכן תשומת לב מלאה לתקשורת המילולית והלא מילולית היא מרכיב משמעותי מאוד בתהליך – מזהים פרדוקס מסוים: מצד אחד לכולנו יש הרבה יותר אמצעים לתקשר עם אנשים אחרים ואנחנו יכולים להגיע בקלות למספר רב מאוד של בני אדם, ומצד שני התקשורת, במקרים רבים, לוקה בחסר.
בעיקר תורמים לכך 3 המכשולים הבאים:
א. נוכחות חלקית – אנחנו חיים בעידן של ריבוי גירויים, לפעמים אפילו עומס יתר. בנוסף הרגילו אותנו לחשוב שמולטי טסקינג הוא איכות מבורכת. התוצאה: ישנן לא מעט אינטראקציות שאנחנו מנהלים בלי להיות נוכחים בהן באמת. שיחה עם אדם כשהראש במסך של הסמארטפון (או אפילו “רק” מציץ בו, בתדירות שהיא בדרך כלל גבוהה יותר מכפי שאנחנו חושבים), מענה למיילים תוך כדי שיחת טלפון ואפילו סיטואציה שבה אנחנו מתכננים מה לענות לאדם שעוד לא סיים לדבר – כל אלה הן דוגמאות לנוכחות חלקית שמייצרת תקשורת בין אישית ברמה מוגבלת.
ב. תחרותיות – כשאתם מספרים לאדם (בן/בת זוג, חבר/ה, מישהו שעובדים איתו) משהו שקרה לכם (מאנקדוטה ועד התרחשות משמעותית), והוא מגיב מיד בסיפור משלו – “יותר” מעניין, “יותר” דרמטי, “יותר” – רוב הסיכויים שתרגישו שהוא לא באמת מתעניין בכם. רובנו תחרותיים מטבענו, ולכן גם באינטראקציות מהסוג הזה נרצה להציג חיים מלהיבים או משמעותיים מאוד, אבל המחיר עלול להיות אובדן הקשב לזולת. גם אינטראקציות שיש בהן ויכוח הופכות במקרים רבים לתחרות (על “צדק”) והתקשורת בהן אינה אפקטיבית.
ג. ביקורתיות ושיפוטיות – ביקורת, שעלולה לעתים קרובות להיתפש כשיפוטיות, היא חלק בלתי נפרד מאינטראקציות רבות, ויש בה כמובן גם תועלת בלתי מבוטלת. מצד שני חשוב להעביר אותה באופן מושכל, מנומק, רגיש וגם בתזמון נכון, וכמו כן כדאי לזכור שלפעמים אנשים משתפים אותנו בחייהם לא על-מנת שנעזור להם אלא רק מתוך רצון באוזן קשבת. גם כשאנחנו משוכנעים שהאדם טעה, או שכדאי לו להתנהל אחרת, במקום להציע מיד פתרונות (שמתפרשים גם כביקורת על הבחירות הנוכחיות שלו), אפשר לומר בעדינות משהו כמו “בכל פעם שתרגיש צורך לדבר עם מישהו, אני כאן בשבילך, ואם תרצה – יש לך גם עצה שיכולה להתאים”.
איך מתבצע תהליך שיפור תקשורת בין אישית עם NLP?
כדי להבטיח תקשורת בין אישית אופטימלית כדאי לעבור תהליך מסודר של שיפור מיומנויות:
- מיומנות זיהוי אופן החשיבה של האחר – אין לנו יכולתלקרוא אתתכני המחשבה של האחר כמובן,אך יש בידינו לזהות את אופן החשיבה. האם האדם שמולנו חושב ב’תמונות’ או ב’תחושות’, האם האדם שמולנו אוהבלרדתלפרטים או נשאר ברמת הכותרת, האם הוא אופטימי או פסימי וכו. הבחנות אלה ועוד רבות רבות אחרות ניתן להבחין בקלות יחסית באמצעות שימת לב לסוג המילים והמחוות בהם עושה אדם שימוש בעת שהוא מייצר תקשורת.
- מיומנות מעבר בין נקודות מבט חברתיות – איכות התקשורתשלנו תלויה ביכולת שלנו לראות כל מצב מנקודות מבט שונות: למשל מנקודת מבטי אני, אך גם מנקודת מבטו של האחר, או מנקודת מבט חיצונית לשנינו המנותקת משיקולים רגשיים. לכל אחד מאיתנו ‘איזורים עיוורים’ בעניין זה, ורצוי לאתר אותם ולפתח אותם.
- זיהוי המשאבים – לכל אדם ישנם מקורות רבים שעליהם הוא יכול לבסס תקשורת טובה, אך לא כולם זמינים עבורו בעת התקשורת. חשוב מאד לאמן את שרירי הגישה הללו למשאבים שלנו כך שנוכל לגייס סבלנות, חמלה ואמפתיה בעת הצורך ולא רק מתי שנוח לנו.
- ויסות רגשי באמצעות הגדרה מחדש – מיומנות חשובה המתמקדת בגמישות רבה בעת מתן פרשנות לדברי האחר ולסיטואציות המתרחשות סביבנו. הוכח כי יכולת לתת פרשנות חיובית/מעצימה לקורה סביבנו משפיעה עמוקות על איכותהתקשורת שלנו ועל שלומנו באופן כללי.
- מיומנות הסנכרון – בהקשר הזה כדאי להכיר את המושג ראפור, שהתרגום הטוב ביותר שלו הוא כימיה מוצלחת במיוחד בין בני אדם, בזכות רמת אמון גבוה שהם רוחשים זה לזה. ישנן טכניקות שונות שמטרתן העלאת רמת הראפור, וגם הן מהוות תמיד חלק מהתהליך. כאשר רמת הסנכרון הפיזי בין אנשים היא גבוהה, גילויי האמפתיה, החמלה ושיתוף הפעולה ביניהם עולים בהתאם.
שיפור תקשורת בין אישית בעזרת NLP כולל תשומת לב גם למרכיבים המילוליים וגם לאלה הלא מילוליים (שפת גוף, קשר עין, עוצמת הקול וכו’). התהליך יעיל להפליא וניתן לחולל שינויים משמעותיים, שכאמור משפיעים על כל תחומי החיים, תוך זמן קצר יחסית.