היחס של בני האדם לאוכל מורכב מאוד: אנחנו כמובן זקוקים לו כדי לתפקד באופן תקין, אנחנו נהנים ממנו, במקרים רבים מביעים באמצעותו יצירתיות וכישרון, מודעים היטב לקשר שלו לבריאות (ובשנים האחרונות גם לנושאים נוספים כמו אקולוגיה ויחס לבעלי חיים), ובסך הכל רואים בו גם צדדים חיוביים רבים אבל גם אלמנטים שליליים. כמעט כל אחד ואחת מאיתנו מכירים את הסיטואציה שבה אנחנו אוכלים בלי להיות רעבים – ואחר כך מתחרטים. זוהי בעצם מהות האכילה הרגשית, ובעמוד זה תמצאו הסברים מפורטים לגבי הסיבות שיוצרות דפוסים לא נכונים, מדוע הם מסוכנים לנו, איך אפשר לזהות אותם והכי חשוב, איך ניתן לטפל בבעיה זו ביעילות בעזרת שיטת ה-NLP.
למה אכילה רגשית כל כך נפוצה?
בתור תינוקות, אכילה היא חוויה עוצמתית מאוד עבורנו. באותם רגעים, ובפרט בזמן הנקה, ישנו חיבור משמעותי מאוד להורה, ובהתאם כבר בגיל 0 נוצר אצלנו בראש קשר הדוק בין אוכל לרגש חיובי מאוד, מעבר לתחושת השובע.
גם כשאנחנו קצת גדולים יותר, בתור פעוטות וילדים, יש לא מעט סיטואציות שבהן אוכל ורגשות מתערבבים להם. למשל כשילדה בוכה, יש סיכוי סביר שאבא שלה יפרגן לה ממתק כדי להרגיע אותה. חטיף כאמצעי להפגת שעמום מהווה גם הוא תופעה רווחת למדי, אפילו במשפחות עם מודעות גבוהה לחשיבות האכילה הבריאה והמודעת, וזאת מפני שההתמודדות עם רגשות שליליים אצל ילדים קטנים (ובעצם גם גדולים יותר) היא אתגר מורכב ותובעני – וקשה עד בלתי אפשרי לא לחפש מעת לעת קיצורי דרך בדמות שוקולד, ארטיק, במבה וכו’.
התוצאה: בשנים שבהן האישיות שלנו מתחילה להתגבש, יש לא מעט רגעים שבהם אוכל = נחמה. בהמשך הדרך, כשאנחנו כבר מבוגרים וזקוקים לנחמה או הקלה, המוח שלנו מתוכנת לחפש אותן במזון.
הנזקים שגורמת האכילה הרגשית
אכילה רגשית היא כאמור תופעה טבעית (ואגב, ניתן לזהות דפוס כזה אצל בעלי חיים רבים) – אבל כשהיא משתלטת עלינו לעתים קרובות מדי, עלולים להיגרם נזקים חמורים, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה רגשית:
השמנת יתר
אכילה גם במצבים שבהם לא רעבים היא מטבעה אכילה מיותרת שמובילה לעודף קלוריות. ככל שהתופעה מתרחשת לעתים קרובות יותר כך גדל הסיכון להשמנת יתר, וגם ככל שנאכל יותר אוכל בכל פעם שאנחנו עצובים/ מתוחים/ משועממים/ פגועים/ כועסים וכו’ המשקל עלול לעלות באופן משמעותי.
בנוסף, במקרים רבים הרגשות השליליים עלולים לגרום לנו להעדיף מאכלים לא בריאים ולא מזינים, כך שהנזק יהיה כפול. אכילה רגשית בתדירות גבוהה גם פוגעת ביכולת שלנו לזהות רעב ושובע ולהבחין ביניהם, וכך מזינה את עצמה ומגדילה עוד יותר את מספר המקרים שהם אנחנו אוכלים לא בגלל צורך פיזי אלא מתוך צרכים אחרים.
עוד כדאי לזכור שהשמנה, מעבר לפגיעה האפשרית בדימוי העצמי, מעלה במידה רבה את הסיכון ללקות במחלות של כלי הדם ולפגיעה בלב.
רגשות שליליים
בטווח הקצר האוכל מספק נחמה ומפוגג את הרגשות השליליים שיצרו את הרצון לאכול, אבל במקרים רבים מיד אחרי הביס האחרון, או קצת מאוחר יותר, צצים רגשות אשמה. הידיעה שאין לנו שליטה בהרגלי האכילה שלנו מייצרת אף היא קושי רגשי משמעותי.
למעשה ישנו סיכון משמעותי לכך שאותם רגשות שליליים יובילו גם הם לאכילה מיותרת ולמעגל שקשה מאוד לצאת ממנו. במצבים קיצוניים אף מתפתחת הפרעת אכילה, בגלל שהאשמה והבושה גורמות לרצון להיפטר מאותו אוכל לא רצוי, למשל באמצעות הקאה.
איך לזהות דפוסי התנהגות בעייתיים?
אם אין כמעט מי שלא “חוטא” בהתנהגות כזו מפעם לפעם, מן הסתם לא קל לזהות מתי ההתנהגות מתחילה להפוך לדפוס קבוע שגורם לכל הנזקים המשמעותיים הנ”ל. התבוננות בהרגלי האכילה והחשיבה – ביושרה מלאה ובלי לעשות לעצמנו הנחות (שבסופו של דבר יפגעו בנו) – מאפשרת לזהות את הבעיה ולטפל בה.
בפרט כדאי לענות בכנות על השאלות הבאות לגבי הרגלי האכילה:
* האם אני אוכל/ת גם בשעות לא שגרתיות ובאופן לא מסודר?
* האם אני אוכל/ת גם כשאין באמת תחושת רעב?
* האם יש מצבים שבהם אחרי האכילה ישנה תחושת אשמה ו/או בושה?
* עד כמה שכיחות המחשבות שלי על אוכל (מתי הארוחה הבאה, מה לאכול, האם אכלתי יותר מדי וכו’)?
* האם יש מצבים שבהם אני מאבד/ת שליטה על כמות המזון שאני אוכל/ת?
* האם קורה לפעמים שאני מסיימ/ת לאכול וכלל לא שמתי לב שאכלתי?
* האם אני מרגיש/ה בנוח לאכול ליד אחרים?
* האם אני מרוצה מהגוף שלי?
איך NLP מסייעת להתמודד עם רגשות שליליים בלי אכילה מיותרת?
טיפול באכילה רגשית בשיטת ה-NLP עשוי להיות אפקטיבי מאוד, לצמצם במידה דרמטית את היקף האכילה המיותרת ולמעשה אף להעלים לחלוטין את התופעה שמזיקה לנו.
מטרת הטיפול היא מעבר מדפוסי אכילה לא נכונים לאכילה מודעת שנובעת מצורך אמיתי. הבסיס לתהליך הוא זיהוי הצורך שמוביל כיום לאכילה הרגשית. הצורך הזה ואיתו החיבור בין אוכל לרגש חיובי מושרשים עמוק באדם ואי אפשר פשוט לבטל אותם. הדרך הנכונה להתמודד איתם היא קודם כל לזהות אותם במדויק, על בסיס קשב מלא למטופל או למטופלת ותשומת לב למילים שבהן הוא בוחר להשתמש. לאחר מכן מעלים המטפל והמטופל/ת ביחד דרכים אחרות לספק את אותו צורך בכל נקודת זמן שבה הוא צץ.
חשוב לדעת שעצם העלאת הנושא למודעות, פעולה שכאמור מהווה מרכיב עיקרי בשיטת ה-NLP, תורמת להבנה שמדובר בקשר לא נכון. כך למשל אצל מי שנוטה לאכול באופן לא מודע בכל פעם שהוא כועס, המודעות לחיבור בין אוכל לבין ריכוך הכעס, למרות שהנסיבות שיצרו את הכעס כמובן כלל לא השתנו, תסייע להפנים את העובדה שהכעס לא באמת זוכה למענה הנכון.
השלב הבא של טיפול באכילה רגשית באמצעות NLP הוא שינוי אותן אמונות שהובילו את האדם מלכתחילה לאכול במצבים של מצוקה נפשית. חשוב להדגיש שאיסורים או משפטי ציווי שלילי (“אני לא אוכל יותר כשאני בלחץ”) אינם אפקטיביים – ה”סוד” של ה-NLP הוא רתימת היכולות והחוזקות של כל אדם לטובת התמודדות נכונה עם רגשות שליליים שהם כמובן חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו.
בנוסף ניתן בעזרת NLP לנטרל את דפוס ההתנהגות הלא רצוי בזמן אמת על-ידי מגוון רחב של כלים ובפרט דמיון מודרך מקצועי. לאורך התהליך משתנה ההרגשה, בעקבותיה הדיבור, בעקבותיו התפישה וביחד עם כל אלה גם ההתנהגות הופכת לכזו שגם משרתת טוב יותר גם את הצרכים הרגשיים וגם מבטיחה אכילה מודעת.