לרובנו, אם לא כולנו, יש בתדירות כזו או אחרת מצב רוח ירוד שמלווה בתחושות שליליות כמו ריקנות, דחייה, חוסר ערך, אשמה ועוד, בעיקר כתגובה לאירוע מסוים. לעתים קרובות נשמע אדם שסובל מהסימפטומים הנ”ל מצהיר שהוא “בדיכאון”, אבל המונח המדויק למצב זה הוא דכדוך. דיכאון הינו הפרעה נפשית שמתאפיינת במצב רוח ירוד לאורך פרק זמן ממושך (שבועות ואף חודשים), ובנוסף באובדן הנאה ועניין, חרדות, פגיעה בתיאבון ובאיכות השינה, ערך עצמי נמוך ומחשבות שליליות עד כדי אובדנות.
כדאי לדעת שכ-5% מבני האדם סובלים מדיכאון וכי נשים לוקות בהפרעה זו בשיעורים גבוהים יותר מגברים. בעשורים האחרונים התופעה נפוצה יותר, ובניגוד לעבר מאפיינת לא מעט צעירים (אבל לא ילדים). נתונים נוספים שמעידים על חומרת הבעיה הם שאחד מכל 6 בני אדם יסבול מדיכאון לפחות פעם אחת בחייו, ושארגון הבריאות העולמי מעריך כי ב-2020 זה יהיה גורם הנכות העיקרי בעולם אחרי מחלות לב.
הבשורות הטובות הן שניתן לאבחן במדויק את התופעה ואת הגורמים לה, ועל בסיס זה להתמודד עם הדיכאון באפקטיביות ולגבור עליו.
תסמינים
ישנם הבדלים בין אדם לאדם מבחינת האופן בו הדיכאון בא לידי ביטוי, הן מבחינת הסימפטומים הספציפיים והן מבחינת רמת החומרה של כל אחד מהם.
התסמינים האפשריים הם:
– מצב רוח ירוד (בין אם הוא בא לידי ביטוי בבכי לעתים קרובות ובין אם אינו מוחצן)
– תיאבון ירוד (גם אכילה מופרזת היא סימפטום אפשרי)
– אובדן הנאה ועניין (כולל ביחס לפעילויות אהובות על האדם בעבר)
– ירידה בערך העצמי (שלפעמים מלווה באשמה חזקה)
– שינה לא איכותית (קושי להירדם והתעוררויות תכופות) או שינה רבה יתר על המידה
– כושר ריכוז ירוד ובוחן מציאות לקוי
– מחשבות פסימיות כולל רצון לסיים את החיים, ובמקרים חמורים ניסיונות אובדניים.
כמו כן ישנם תסמינים נוספים, הן נוירולוגיים, הן רגשיים והן קוגניטיביים.
אבחון
אבחון אדם כסובל מדיכאון מבוססת על ראיון עם פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. בחלק מהמקרים ישוחח איש המקצוע גם עם הקרובים לאותו אדם, ולעתים תתבצע גם בדיקת MRI של המוח.
הופעת מספר משמעותי של תסמינים מתוך כלל הסימפטומים האפשריים, במשך תקופה של לפחות שבועיים, תהווה ברוב המקרים בסיס לאבחון דיכאון.
סוגים של דיכאון
הסוג הנפוץ ביותר של דיכאון נקרא דיכאון קליני (או מז’ורי). במקרים אחרים הדיכאון הוא חלק מהפרעה רחבה יותר שנקראת מאניה-דיפרסיה (הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית, שמתאפיינת בפאזות של דיכאון וביניהן פאזות של מאניה) ועוד סוג של דיכאון הוא דיסתימיה – מצב שבו חומרת הסימפטומים אינה גבוהה אולם הם מלווים את האדם למשך שנתיים או יותר.
טיפול בדיכאון
כאמור ניתן לטפל בדיכאון, ובאחוזי הצלחה מרשימים. האופציות הנפוצות ביותר הן טיפול תרופתי (בעיקר באמצעות משפחת ה-SSRI שכוללת למשל את הציפרלקס, אם כי לעתים ישנן תופעות לוואי לתרופות אלה) ופסיכותרפיה (שמבוססת על בירור הגורמים לדיכאון והצלחתה תלויה באיכות הקשר שנרקם בין המטפל למטופל/ת) ו-NLP.
טיפול נלפ בדיכאון הוא אפקטיבי מאד מכיון שהוא מתמקד קודם כל בשיבוש הגורם ש’מתחזק’ אותו – שיח פנימי מדכא ומייאש. כאשר השיח הפנימי הזה משובש כראוי, אפשר לחוות כבר הקלה משמעותית בתסמיני הדיכאון. כך ניתן להתקדם בקלות רבה יותר לטיפול בדפוסים העמוקים יותר שיצרו את הדיכאון בצורה ממוקדת ומדויקת. טיפול נלפ בידי מטפל איכותי יכלול גם כלים ליישום עצמי בעת מצוקה וכלים להתבוננות יומיומית שונה על המציאות, ואלה יסייעו למטופלים לשמור ולתחזק את השינוי שהושג לטווח ארוך.
מרכז NLP-PLUS מציע שירות חדש וייחודי בארץ לטיפול מסובסד בשיטת ה-NLP. למידע נוסף לחץ כאן
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
לצאת מהמלכוד בעזרת הNLP
שינוי אמונות מגבילות בעזרת הNLP