תקשורת זה לא מה שחשבנו

זו היתה אי הבנה… על תאונות בתקשורת ואיך ניתן להימנע מהן או לתקנן- אינטראקציה היא חלק בלתי נפרד מחיינו

כשאנחנו מגדירים אינטראקציה כ’אי הבנה’ זה מצב מצוין שבו אנו מודעים לכך שמשהו לא עבר טוב בתקשורת, מסרים השתבשו בדרך מכל מיני סיבות, ויש הסכמה ללמוד מזה ולהתקדם הלאה.

אבל יש כל כך הרבה יותר מצבים בהם אנו יוצאים מאוכזבים, נעלבים, כועסים, פגועים או אשמים מאינטראקציה, ושם הכותרת ‘אי הבנה’ אינה על השולחן בכלל, ואנחנו נשארים תקועים עם שיח פנימי ‘לופי’ המלווה ברגשות קשים.

אי הבנה הינה הרבה יותר נפוצה ממה שאנו נוטים לחשוב

האמת היא, שבכל האינטראקציות שלנו יש אי הבנות! גם אלה המוגדרות כאינטראקציות טובות וזורמות, גם אלה שבהן אי ההבנה מודעת וגלויה וגם אלה בהן התקשורת קורסת או נגמרת בפיצוץ.

האמת היא, שאנחנו הרבה יותר חושבים שאנחנו מבינים אחד את השני מאשר באמת מבינים את כל המסרים שמתוקשרים איתנו.

תקשורת מורכבת

התקשורת בינינו בנויה מהרבה מאד רכיבים ורבדים. התקשורת המילולית, שהיא מטבע הדברים מאד מצומצמת מאחר והיא נשענת על מילים, שהן בעצם כותרות המייצגות אינספור פריטים המשתייכים לאותה קטגוריה (יש אינספור וילונות היכולים להיות מיוצגים על ידי המילה ‘וילון’, למשל), התקשורת הלא מילולית המלווה את זו המילולית ולעיתים סותרת אותה (לומר למישהו שהצליח להשתדרג לטיסה בביזנס ‘מניאק!’ בחיוך גדול, כשהכוונה היא לפרגון להצלחה או למזל יוצאי דופן ומעוררי קנאה, למשל),
הכוללת טונים של קול, הבעות, תנועות וגם ניואנסים של צבע פנים וקצב נשימות, תנועות עינים ועוד.

הבנת? לא הבנת?

בבואנו ‘להבין’ ולפרש תקשורת במהירות בה היא מיוצרת, אנו נדרשים לשקלל מגוון אינסופי כמעט של נתונים, ולהעביר אותם בפילטר האישי של החוויה שלנו, שהינה סובייקטיבית ולא תמיד תואמת את החוויה של בני שיחנו ולכן לעיתים מעוותת או משבשת את הפירוש אותו אנו מעניקים למסר.
מורכבות זאת מאירה את המושג ‘הבנה’ בנוגע לתקשורת, באור כמעט בלתי אפשרי.
התוצאה הסופית של ‘הבנתי’ או ‘לא הבנתי’ תלויה באינספור משתנים אשר רובם סובייקטיביים ולא מודעים.

לשפר את התקשורת אחת ולתמיד

כשלומדים NLP לומדים לנתח ולמיין תקשורת מהשורש. לומדים את האופן בו נוצרת התקשורת במעמקי המוח לפני שהיא יוצאת החוצה, ואת האופן בו היא נקלטת אצל האחר. לומדים מודלים פשוטים וקלים לשימוש המסייעים לנו בקלות ובמהירות למיין ‘מה שלי ומה שלך’, ואילו שאלות כדאי לשאול לפני שקופצים למסקנות, והכי חשוב, לומדים איך לכוון ולשלוט באספקטים הלא מודעים של התקשורת שאנו עצמנו מייצרים. עצם הלמידה מייצרת תקשורת נינוחה יותר, זורמת יותר ומאפשרת לנו להכיל יותר את האחר ואת עצמנו בזמן התקשורת ואחריה.