אני זוכר את מרבית בני האדם שטיפלתי בהם לאורך השנים, ותמיד שמח להיתקל בהם באקראי או לשמוע מהם כיצד התפתחו החיים שלהם – אבל יש משפחה אחת שממש נכנסה לי ללב. חלפו יותר מעשר שנים מאז שהיא הגיעה אליי, ואני עדיין זוכר כל פרט ופרט מהמפגשים עם ריבה, אהרון וליהי (כל השמות בדויים, כמובן). סמדרריבה הייתה אז בת קרוב ל-80, אהרון בנה בן כ-50 וליהי, הבת של אהרון, בת 25. שלושתם סבלו מחרדות ובעיות רגשיות נוספות ובמקביל ביקשו לשפר את התקשורת במשפחה.
מהי העברה בין דורית?
העברה בין דורית היא דפוס מוכר שמופיע במשפחות רבות. הכוונה היא למצב שבו אדם משחזר את היחסים עם הוריו (או של הוריו) גם עם ילדיו. זהו דפוס טבעי: כילדים, ההורים הם מקור הסמכות העיקרי שלנו ולכן אנחנו נוטים לאמץ את תפישת העולם שלהם ומתנהלים בהתאם לאמונות שלהם – גם כשאנחנו הופכים בעצמנו להורים. כך לדוגמה מי שההורים שלו ביקורתיים כלפיו יציב רף גבוה מאוד, לעתים גבוה מדי, לילדים שלו.
במשפחות של ניצולי שואה העברה בין דורית עלולה לגרום למצוקה רגשית משמעותית – וזה היה המצב אצל ריבה, אהרון וליהי.
הדור השני והדור השלישי
הדור השני לשואה הוא מונח שמתאר את ילדיהם של ניצולי השואה, ובפרט את הקשיים הייחודיים שאיתם הם מתמודדים. העיסוק בנושא החל בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כשבני ובנות הדור השני הפכו למבוגרים והבינו שגם אם לא חוו ישירות את האימה במהלך מלחמת העולם השנייה, החוויות של ההורים ודפוסי ההתנהגות שלהם משפיעים עליהם במידה רבה. בין השאר פורסמו בתקופה זו יצירות מופת כמו “אפר ואבק” של יהודה פוליקר ויעקב גלעד ו”עיין ערך אהבה” של דוד גרוסמן (ומאוחר יותר “שואה שלנו” של אמיר גוטפרוינד ז”ל), ונערכו מחקרים מעמיקים אודות מאפייני הדור השני.
אחד האלמנטים הבולטים שזוהה אצל רבים מבני הדור השני היה “קשר השתיקה” – חלק גדול מניצולי השואה (וכך גם סמדר) העדיפו שלא לדבר על הזוועות שעברו, בין אם כדי להגן על ילדיהם ובין אם בגלל הקושי שלהם לעסוק בטראומות. חוסר הרצון, ובעקבותיו גם חוסר היכולת, לדבר על רגשות ועל קשיים עברו לילדים, ומהם גם לדור הבא – והתוצאה הייתה משפחה שאין בה תקשורת פתוחה.
דפוס התנהלות נוסף שעבר לדור השני וממנו לדור השלישי – בשנים האחרונות פורסמו לא מעט מחקרים שגילו כי גם דור זה עדיין מושפע במידה בלתי מבוטלת מהשואה – הוא חרדות. חוסר היכולת של ליהי, אהרון וריבה לשתף את הקרובים להם בחרדות העצים אותן ומנע טיפול מוצלח בהן – עד שהחברה הכי טובה של ליהי העניקה לה במתנה טיפול NLP ולא ויתרה לה במשך חודשים עד שמימשה את ההזדמנות.
איך NLP תורמת לשיפור התקשורת במשפחה?
ליהי הגיעה אליי ראשונה. חלף זמן מה עד שהיא הרגישה בנוח לשתף אותי בתפישת העולם שלה שהובילה להיווצרות חרדות (בתחילת הטיפול הן נראו לה דפוסי התנהלות לא בלתי סבירים בהתחשב בכך ש”העולם הוא מקום מסוכן”, כפי שחזרה ואמרה כמה פעמים). אגב, חלק בכך שהיא הצליחה להיחשף למרות שגדלה בבית שבו לא דיברו על רגשות ועל קשיים נבע מכך שכמו אבא שלה, גם ליהי התאפיינה בנטייה לְרָצות (אהרון ריצה את אמא שלו מתוך דאגה, ובמסגרת הטיפול ליהי שאפה שאני אהיה מרוצה ועל כן שיתפה אותי למרות הרתיעה שלה).
כשהבנתי שליהי היא דור שלישי לשואה, הצעתי לה לצרף לטיפול גם את אבא שלה, שהיה בן יחיד, ואת סבתה (סבה, ניצול שואה גם הוא, נפטר שנתיים קודם לכן). אהרון וריבה התלבטו רבות – ובסופו של דבר השיפור הניכר באיכות החיים של ליהי דרבן גם אותם לעשות את הצעד הלא פשוט מבחינתם.
שיפור התקשורת במשפחה באמצעות ה-NLP והפחתת החרדות עד להעלמתן בשיטה מבוססים על התבוננות מודעת בדפוסי ההתנהגות של כל אדם. בנוסף מוקדשת תשומת לב לזיהוי האמונות שמובילות להתנהגויות הנ”ל, כשהשאיפה היא להבין מהי מטרת כל דפוס התנהגות, ואיך אפשר לשרת את המטרה מבלי לשלם על כך מחיר יקר מדי (במקרה הנ”ל – חרדות וחוסר יכולת לשתף בקשיים, וגם הנטייה לריצוי אחרים). בנוסף יש ל-NLP כלים ל”תכנות מחדש” של המוח, כשתחילה משתנה התפישה ובעקבותיה השפה: למשל במקום “העולם הוא מקום מסוכן ואכזרי”, “ישנם מצבים שמתאפיינים ברמת סיכון מסוימת וכדאי לנקוט באמצעי זהירות”, ובמקום “על דברים כאלה לא מדברים” – “אפשר למצוא דרכים לשתף בקשיים מבלי לפגוע באחרים”. לאחר שהתפישה והשפה משתנות, משתנים גם דפוסי הפעולה, ומאחר שב-NLP ישנו מבחר רחב של כלים לעיגון ההתנהגויות הנכונות יותר עבורנו, השינוי יציב והתמורות החיוביות מובילות לחיים עם איכות אמיתית לתמיד – כפי שהיה במקרה של ריבה, אהרון וליהי.
מרכז NLP-PLUS מציע שירות חדש וייחודי בארץ לטיפול מסובסד בשיטת ה-NLP
למידע נוסף לחץ כאן
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
לאן האנרגיות שלך מופנית?- נפלאותיה של חשיבה חיובית
לא מצליחה להרזות- שיטת NLP להרזיה