למונח “טראומה נפשית” אין הגדרה חד-משמעית – אבל כן יש הסכמה גורפת לגבי הפגיעה הקשה במיוחד בכל מי שחווה אירוע אחד או יותר שמטלטלים את עולמו וגורמים לו להרגיש חסר ישע.
מהי טראומה נפשית
לשאלה זו קיים כאמור מגוון רחב למדי של תשובות, וכל חוקר בתחום הנפש מגדיר “טראומה נפשית” אחרת, אבל ניתן גם למצוא מכנה משותף משמעותי והוא שטראומה לנפש היא אירוע שבו האדם הרגיש – ובעוצמה רבה – כי חייו, בריאותו או שפיותו ניצבים בפני סכנה משמעותית, ושהוא חסר אונים אל מול הסכנה.
חשוב לציין כי רק האדם עצמו יכול להגדיר מהי “סכנה” עבורו וגם התחושה של חוסר הישע היא סובייקטיבית לחלוטין, כך שבהחלט ייתכן מצב שבו שני אנשים חווים את אותו אירוע בדיוק בצורה שונה לחלוטין, כשמבחינת האחד מדובר בטראומה נפשית ועבור השני מדובר אמנם בהתרחשות שלילית אולם לא כזו שמותירה חותם עמוק בנפש.
בין האירועים שעלולים ליצור טראומה לנפש האדם: התעללות (בין אם אלימות פיזית, בין אם התעללות רגשית ובין אם התעללות מינית), אסונות טבע (רעידת אדמה, צונאמי וכו’) ותאונות דרכים. גם מוות של אדם קרוב, ובפרט אם הוא התרחש בנסיבות קשות, בגידה באמון מצד מישהו שחשוב לנו, ניתוח (גם אם הוא מוכתר כמוצלח) ומעשי פשע מובילים לעתים להיווצרותה של טראומה, ועוד גורם נפוץ ובפרט בישראל הוא מלחמות – הן לחיילים שנקלעים למצבים קשים, והן לאוכלוסייה האזרחית שגם היא חלק בלתי נפרד מהמלחמות בעידן הנוכחי.
עוד חשוב לציין שגם מי שהיה “רק” עד לאירוע קשה עלול לחוות אותו כטראומתי. בפרט כך הדבר כשאנחנו צופים במישהו שיקר לנו נפגע, וכמדובר בילד שעד לפגיעה בהוריו הסיכון להתפתחות טראומה גבוה במיוחד.
ההשלכות החמורות של טראומה נפשית
טראומה נפשית מייצרת שורה ארוכה של סימפטומים רגשיים ובהם בלבול, הלם, כעס, אשמה (תחושה של האדם שהוא “הביא את זה על עצמו”), בושה וחוסר תקווה. באופן כללי ייתכנו שינויים משמעותיים במצבי הרוח וכן קהות רגשית (שמהווה למעשה מנגנון הגנה כדי למנוע חזרה של מצב בו נחווה רגש שלילי עז). לצד הסימפטומים הנפשיים מופיעים סימפטומים פיזיים, גם אם האדם לא נפגע פיזית תוך כדי האירוע הטראומתי. ביניהם: מתח שרירים מוגבר, דופק מהיר, כאב ועייפות. כמו כן ייתכנו נדודי שינה.
לעתים עוצמת הסימפטומים הנ”ל הולכת ופוחתת עם הזמן, ובפרט אם האדם מעבד את האירוע הקשה בצורה נכונה, אבל שלושת המרכיבים של הטראומה הנפשית – הרגש העז, האמונה של האדם כי הוא בסכנה של ממש ותחושת חוסר האונים מוחלט – עלולים גם לייצר פגיעה מתמשכת בשגרת חייו של האדם, ובפרט הופכים בחלק מהמקרים להפרעת חרדה.
ישנם אנשים שעברו אירוע טראומתי (ושוב, חשוב להדגיש כי רק האדם עצמו יכול להגדיר אירוע כטראומתי, וגם אם לסביבה שלו נדמה כי מדובר באירוע שהסתיים ללא נזק, הנפש נפגעה באופן משמעותי) ובעקבותיו הם לוקים בדיכאון – חוסר האונים שחוו בעוצמה רבה גורם להם לפתח תחושה של “מה הטעם”. תופעה נפוצה נוספת בעקבות טראומות נפשיות היא התמכרות לסמים או לאלכוהול, וגם הפרעות אכילה הן בעיה שעלולה להתפתח כתוצאה מאירוע שבו הרגיש האדם שהוא חסר ישע לחלוטין.
תופעה קשה במיוחד היא הפרעת חרדה. ישנה הפרעת חרדה המוגדרת ספציפית ככזו שנוצרה עקב טראומה נפשית – PTSD (ראשי תיבות של הביטוי Post Traumatic Stress Disorder) – וייתכנו גם הפרעות חרדה אחרות.
איך להתמודד באופן אפקטיבי עם טראומה נפשית?
במקרים שבהם הטראומה הנפשית לא מעובדת כלל, או לא מעובדת נכון, האדם עלול לחוות את האירוע הקשה שוב ושוב, למשל דרך פלאשבקים או סיוטים. בכל פעם שהוא חווה את האירוע מחדש, צצה שוב תחושת חוסר הישע המוחלט, ובאופן כללי העוצמה הרגשית עלולה להיות גבוהה בדיוק כמו בפעם הראשונה שבה התרחש האירוע.
הזליגה של העבר אל ההווה וההתמזגות ביניהם בתודעתו של האדם גורמים לכך שהוא יחוש כי חייו, בריאותו או שפיותו נמצאים בסכנה מהותית, בדיוק כמו בפעם הראשונה (כשהאירוע התרחש במציאות ולא רק בתודעתו של האדם).
טיפול NLP צולל אל עומק המצוקה כדי לנטרל אותה מהשורש ולהחזיר לאדם את האמונה כי בכוחו להתמודד גם עם אירועים קשים במיוחד. סילוק תחושת חוסר הישע מבוסס על שינוי האופן שבו האדם נזכר בטראומה, כשלצורך שינוי אופן שליפת האירוע מן הזכרון ושילובו מחדש בתפישת המציאות באופן כללי נעשה שימוש במגוון רחב של כלים אפקטיביים.
מרכז NLP-PLUS מציע שירות חדש וייחודי בארץ לטיפול מסובסד בשיטת ה-NLP–למידע נוסף לחץ כאן
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
טראומה נפשית
NLP לטיפול בטראומת פיטורין
NLP לטיפול בטראומת לידה