דיבור פנימי מהו?
דיבור פנימי הוא ביטוי שקט של דיבור המכוון אל העצמי ונעשה ללא שימוש בקול.
זהו לא ביטוי המשמש לתקשורת עם אנשים אחרים, אלא לתקשורת עם עצמנו.
תפקידו העיקרי של דיבור זה הוא לסייע לנו להסתגל לחיים ולתפקד. בגילאים הצעירים דיברנו אותו בקול רם בשעת משחק או בעת ביצוע פעולות על מנת להתרכז ולדייק את ביצועינו, ועם השנים הוא הופנם והפך להיות פס קול מובן מאליו. ככזה, קל להבין כי הדיבור הפנימי משפיע עלינו מאד! זהו ייעודו.
אנו מדברים לעצמנו ללא הפסקה, בקצב שהינו במרבית הזמן קרוב לקצב של דיבור רגיל, 120-150 מילים לדקה.
מה עושה לנו הדיבור הפנימי?
כאשר הדיבור הפנימי שלנו, קשוח או בוטה או פוגעני, רמות הסטרס שלנו עולות ממש כאילו הדברים נאמרו לנו מבחוץ. ככל שהסטרס עולה, כך הופכות התגובות שלנו להישרדותיות – לברוח, לתקוף או לקפוא.
ואכן דיבור פנימי עלול לגרום לנו להימנע מעשייה באמצעות דחיינות, לגרום לנו לתקוף או לבצע דבר מה במהירות ובאגרסיביות, או פשוט לקפוא ולהיעצר, מבלי להיות מסוגלים להמשיך במעשינו.
מכיון שהדיבור הפנימי הינו אוטומטי, רב השפעה, ומשפיע בעיקר על מצב הרגיעה או הדריכות שלנו, כדאי מאד לעקוב אחריו ולשים לב, מה בדיוק אנו אומרים לעצמנו במהלך היום ובאיזה אופן.
וככה זה נשמע
כאשר אנו אומרים לעצמנו משפטים כגון ‘שוב יגידו לי לא..’ או ‘מי ייקח אותי לעבודה חדשה בגילי?’, ‘בחיים לא אעבור את המכשול הזה’, ‘אמאלה איזה פחד, זה ייגמר רע’ ועוד אין ספור אמירות בסגנון הזה, הגוף שלנו מגיב לכך ומייצר תגובות שאינן משרתות אותנו. כאשר אנו אומרים לעצמנו משפטים כגון ‘מטומטמת למה עשית את זה??’ או ‘איזה אדיוט אני’, העלבון עולה בגרוננו וכך גם הפחד מעונש.
כאשר אנו אומרים לעצמנו ‘טוב רק עוד ממתק אחד’ או ‘מי יידע שלקחתי את זה’ אנו מגיבים ממש כאילו גורם סמכותי נתן לנו רשות ומרגישים תחושה בטוחה ומוגנת, כאשר אנו מבצעים פעולות שאינן באמת מועילות לנו.
אז איך מדברים עם הדיבור הפנימי?
זה רק עניין של החלטה להתחיל ולפתח מודעות לדיבור הפנימי שלנו. מי שממש רוצה למפות את עצמו יכול לתעד ולכתוב דיבור פנימי ביומן מיוחד או בפתק וירטואלי בנייד. פשוט לשים לב לטקסט שבראש תוך כדי ביצוע מטלות או תכנון לעתיד, ולקחת רגע או שניים על מנת לרשום אותו. כשעוקבים אחר הדיבור הפנימי במצבים שונים לומדים לזהות דיבור פנימי שלילי, ואז ניתן להחליפו בדיבור מרגיע, או פשוט להתערב בו ולומר “די!” “זה מבוטל!” ואז ליצור מעין ‘מקהלת מעודדים’ פנימית שאומרת “זה ממש קל” או “עזוב את מה שקרה, תתמקד בפעם הבאה”.
חלק מהדיבור הפנימי הוא כה אוטומטי וכה הישרדותי, עד כי קשה לנו להתערב בו בעצמנו. לכן טכניקות NLP רבות מתמקדות בשינויים בדיבור הפנימי, באמצעות דרכים שונות המבוססות על שבירת דפוסים מהירה, על יצירת התניות אוטומטיות חדשות של שיחה פנימית, ועל הגדרה מחדש ופירוש מחדש של העולם סביבנו.