אפי (שם בדוי) הוא יזם היי-טק מוכשר שאוהב לקחת רעיונות ראשוניים, לפתח אותם, לראות כיצד הם מבשילים לכדי מוצר או שירות – ולעבור לפרויקט הבא. “בסך הכל אני מרגיש אהוד”, הוא סיפר לי במפגש הראשון והראה לי סרטון שהכינו ליום ההולדת שלו אלו שעובדים לצידו בסטארט-אפ. אמנם ברכות ליום הולדת מטבען מתמקדות בחיובי, אבל ניכר היה שהצוות באמת מחבב את אפי, מעריך את זה שהוא תמיד מאיר פנים, קשוב, מצליח להגיד את הדבר הכי נכון בזמן הכי מדויק ובעיקר מאוד אכפת לו מכולם.
“אבל כשאני מגיע למקום שיש בו אנשים שאני לא מכיר”, הסביר אפי את הסיבה להגעה לטיפול, “הכל פשוט נעלם. כאילו יש רוח במוח שמערבלת את הרעיונות, וגם מחסום בפה שלא נותן למלים לצאת”. הוא גם סיפר לי איך בכל כנס שהוא לוקח בו חלק – ובעולם ההיי-טק כנסים כאלה הם אירועים שגרתיים – כשהוא כבר מצליח להגיד משהו, מיד הוא מתחרט על מה שנאמר. איכשהו זה תמיד הדבר הכי לא נכון בתזמון הכושל ביותר. “בסופו של דבר בסיטואציות האלה אני תמיד מוצא עת עצמי מתחבא מאחורי הטאבלט, עושה את עצמי כאילו אני עובד על משהו חשוב ודחוף, ומתפלל שהסיוט ייגמר כמה שיותר מהר”.
מדוע נוצר הפער בהתנהגות?
בדרך כלל נהוג לחשוב שאנשים בעלי ביטחון עצמי ומקובלים במקום העבודה יצליחו להשתלב בכל קבוצה – אבל במציאות הקושי של אפי נפוץ יותר מכפי שנהוג לחשוב. על-פי הערכות שונות כ-7% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית ברמה כזו או אחרת, ובפרט מפחד מהשתלבות בקבוצה לא מוכרת ומירידה משמעותית בדימוי העצמי כשהם יוצאים מהשגרה המוכרת להם.
במרבית המקרים אותם אנשים, שבעבר סביר להניח שהיו מוגדרים כביישנים, מנסים לצמצם ככל האפשר את כמות הסיטואציות שמייצרות אצלם את הקושי, גם במחיר ויתור על אינטראקציות חברתיות שעשויות לתרום לחייהם. במקרה של אפי, השתתפות בכנסים ובמפגשים עם אנשים שאינו מכיר היא חלק בלתי נפרד מהדרך שבה בחר לממש את יכולותיו, יזמות בתחום ההיי-טק, ועל כן הוא הבין שכדאי לו למצוא פתרון לבעיה.
פחד מהשתלבות בקבוצה – טיפול בחרדה חברתית וביישנות בעזרת כלי ה-NLP
שיטת ה-NLP מספקת פתרון אפקטיבי מאוד לחרדות חברתיות. שלב משמעותי אחד בדרך לשיפור המצב הוא הבנה של שורשי הקושי: בדרך כלל מי שמתאפיין בחרדה חברתית, חושש מבני אדם ולא לגמרי סומך עליהם, ובפרט כשמדובר על גורמי סמכות או אנשים לא מוכרים.
נדבך מרכזי נוסף הוא תשומת לב לדפוסי החשיבה ביחס לסיטואציות מעוררות החרדה, כפי שהם באים לידי ביטוי מילולי. במקרים רבים האדם בעל החרדה החברתית משתמש בהכללות כמו “אף פעם אני לא מצליח להגיד את הדבר הנכון”, “תמיד זה סיוט” וכו’. עוד מוטיב בולט הוא ייחוס ערך רב במיוחד לאחרים: “בכנסים האלה כולם כל כך מבריקים וקלילים ושולטים בהמון תחומים, הלוואי עליי”, ובדרך כלל ייעשה שימוש במילות כפייה, למשל “אני חייב להפסיק לברוח”. טיפול בחרדה חברתית ב-NLP מתחיל עם שינוי החשיבה, בהתבסס על תרגול דיבור מדויק יותר: “ישנם מקרים שבהם זה סיוט” במקום “תמיד”, “אני רוצה ליהנות בכנסים” שמדגיש את הבחירה ולא את ההכרח, וכו’.
כלי נוסף שעומד לרשות ה-NLP לטיפול בביישנות ובפחד מהשתלבות בקבוצה הוא שליפה נכונה של זכרונות עבר שהובילו למסקנות המבהילות ועדכון שלהם בדרך שאינה מתערבת בתוכן שלהם אלא באופן בו הם מאוחסנים במוח. עם אפי, שבתור יזם סדרתי חייב לעדכן לעצמו תדיר את מסקנותיו ומחשבותיו על מנת לנווט בהצלחה בתוך עולם טכנולוגי דינמי שמתפתח ומשתנה במהירות, ניצלנו את הכלי רב הפוטנציאל הזה באופן נרחב – והתוצאות לא איחרו לבוא.
הסיוט הפך לתענוג
כדי לשמח אותי, בסיום הטיפול שלח אליי אפי סרטון שיצר ביחד עם המשתתפים האחרים בכנס מקצועי שהוא לקח בו חלק – סרטון שהיווה את ההוכחה הכי טובה ליכולת שרכש להיות נינוח עם כל קבוצת אנשים, גם אם אין לו היכרות מוקדמת איתם (ומרגע שנוצרה נינוחות, הוא יכל להקסים ולהרשים אותם כמו את החברים לעבודה).
למען האמת, עם אפי התהליך היה פשוט יחסית: ההבנה שלו שהצלחת הסטארט-אפים שלו מושפעת במידה בלתי מבוטלת מהיכולת שלו להתגבר על החרדה החברתית יצרה אצלו מוטיבציה גבוהה, והוא נרתם כולו לטובת הטיפול, אבל גם במקרים יותר מורכבים NLP מפוגגת חרדות חברתיות ומאפשרת השתלבות מוצלחת בכל קבוצה.
מרכז NLP-PLUS מציע שירות חדש וייחודי בארץ לטיפול מסובסד בשיטת ה-NLP – למידע נוסף לחץ כאן