“לפחות אני עושה כושר”, אלי (שם בדוי) חייך חיוך עייף והתיישב. כשהוא התקשר לתאם מועד לפגישה בינינו כדי לטפל בבעיית הפחד ממעליות, סיפרתי לו שהקליניקה שלי נמצאת בקומה הרביעית. שאלתי אם ירצה המלצה על מטפלי NLP שאפשר להגיע אליהם גם בלי לטפס כמה עשרות מדרגות, אבל ידידה של אלי סיפרה לו שבעזרתי התגברה על פחד מטיסות ולכן הוא העדיף לעלות 4 קומות ברגל. המשפט הבא שלו, אחרי שהסדיר את הנשימה ולגם מעט מים, היה: “אין לי מושג מאיפה צץ הפחד ממעליות – אני רק רוצה שהוא ייעלם מחר”. במהלך שיחת ההיכרות הקצרה, אלי גם הסביר מדוע בעצם בא לטיפול, ולמה הוא זקוק לפתרון מהיר – הוא קיבל הצעת עבודה מפתה מאוד, אבל בקומה 14.
מדוע נוצר הפחד?
פחד הוא למעשה מנגנון הגנה. בחלק מהמקרים הוא שומר עלינו מפני כניסה למצבים שעלולים להזיק לנו ומפני סיכונים של ממש, אבל הוא גם עלול לשבש את שגרת החיים שלנו ולשתק אותנו שלא לצורך. לדוגמה, פחד מכלבים: מצד אחד כל כלב עלול לנשוך אותנו (גם אלה שנובחים, אגב…). מצד שני לאדם שעובר לצד השני של הכביש בכל פעם שהוא רואה מולו מישהו מטייל עם כלב ומעדיף לא להתארח אצל חברים שמגדלים את בעל החיים החביב (אלא אם כן הם מתחייבים לסגור אותו באחד החדרים) מן הסתם כדאי לטפל בפחד הזה. כך גם עם מעליות: המעלית הראשונה בהיסטוריה הותקנה כבר ב-1857, כך שכולנו גדלנו בעולם שבו מעליות הן פריט נפוץ ואפילו מאוד – ובכל זאת ישנם לא מעט בני אדם שחווים חרדה כשהם בתא הקטן והסגור שעולה ויורד באמצעות כבלים, וגם כאלה שפשוט לא נכנסים למעליות.
במקרים רבים פחד ממעליות הוא חלק מהפרעת חרדה רחבה יותר – קלסטרופוביה, כלומר פחד ממקומות סגורים. להפרעת חרדה זו יש בסיס “הגיוני”, החשש שמא לא נוכל לצאת מהמקום הסגור ואפילו שייגמר האוויר ולא נוכל לנשום, אולם כשסיטאוציות שעבור רובנו הן יומיומיות מייצרות תסמינים כמו זיעה מרובה, רעידות, דופק מואץ, מחשבות שליליות בלתי נשלטות (“אין סיכוי לצאת”, “אני נחנק”, “זה התקף לב”) ועוד – רצוי לטפל בכך.
אצל אלי הפחד העז התמקד אך ורק במעליות, ובמקומות סגורים אחרים הוא חש ביטחון. במשך זמן רב הוא ניסה לפענח מאין צץ הפחד – לשווא. אלי אף פעם לא נתקע במעלית (הוא ערך תחקיר יסודי שכלל תשאול של ההורים, קרובי משפחה אחרים, שכנים, חברי ילדות), לא זוכר סיפורים על תאונות שקשורות למתקן שבימינו הוא חלק בלתי נפרד ממרבית המבנים, לא מפחד מטיסות ובאופן כללי לא מצא שום הסבר “הגיוני” לתחושות הפיזיות והרגשיות שתוקפות אותו כשהוא חושב על כניסה למעלית.
איך אפשר לטפל בפחד גם כשלא יודעים מהו המקור שלו?
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של שיטת ה-NLP הוא שגם כשאנחנו לא מזהים את מקור הבעיה, במקרה הזה פחד ממעליות, עדיין ניתן לפתור אותה, ובאפקטיביות רבה.
פחד הוא כאמור מנגנון הגנה כשלפעמים אנחנו יודעים מהו הגורם שמפניו אנחנו מתגוננים (בין אם רמת הסיכון האובייקטיבית גבוהה ובין אם נמוכה) ובמקרים אחרים – לא. המוח שלנו מייצר לעתים חיבורים שלא בהכרח מבוססים על מציאות. למשל ילד שרוכב על אופניים בגינה ומאבד שליטה בגלל אבן שמונחת על השביל, נופל ומקבל מכה חזקה ובדיוק באותו רגע כלב נובח ורץ לעברו. במוחו של אותו ילד עלול להיווצר חיבור בין כלב לבין כאב. בהמשך הוא כלל לא יזכור את התקרית, אולם התפישה לפיה כלב הוא גורם סיכון כבר התקבעה בתת המודע שלו והפחד מכלבים מתעצם עם הזמן (בגלל שבכל פעם שהוא ראה כלב, הוא חווה פחד, כך שהמוח שלו התרגל לחבר בין בעל החיים לתחושה).
על-מנת ליצור במוח חיבורים חדשים יש ל-NLP מבחר רחב של כלים ובהם ריפריימינג (מסגור מחדש של אמונות שלא משרתות את האדם), דמיון מודרך, מטאפורות ועוד. בכלים אלה ניתן להשתמש גם מבלי לקבל תשובה לשאלה מדוע נוצר הפחד, ולמעשה אין צורך בתשובה, שהרי אלי הגיע אליי לא כדי להבין מדוע הוא מפחד ממעליות אלא כדי להצליח להיכנס למעלית – והוא אכן הצליח. אמנם לא כבר לאחר יום אחד, אבל תוך זמן קצר למדי ה”חיווט מחדש” של תת המודע ושל האופן שבו אלי תופש מעליות העלים את הפחד ואפשר לו לקבל את הצעת העבודה האטרקטיבית.
מרכז NLP-PLUS מציע שירות חדש וייחודי בארץ לטיפול מסובסד בשיטת ה-NLP
למידע נוסף לחץ כאן
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך: