תרופות נוגדות חרדה הן מוצר שהביקוש לו נמצא במגמת עלייה משמעותית בשנים האחרונות, וזאת למרות שעלולות להיות להן תופעות לוואי. באופן כללי תעשיית הטיפולים בחרדה משגשגת, וגם בדיקת היקפי החיפושים הגוגל של הביטוי “טיפול בחרדה” על הטיותיו השונות חושפת את התפוצה הרחבה של החרדות, ובהתאם גם של הניסיונות למצוא להן מזור.
הכמיהה להקלה מובנת – אבל מה באמת עובד?
חרדות, בין אם בצורת התקפים ובין אם בצורת הפרעה מתמשכת (שהנפוצות שבהן הן הפרעת חרדה חברתית, חרדת בחינות, חרדת טיסות, חרדת קהל והפרעת דחק פוסט טראומתית שמוכרת גם בשם PTSD), מייצרות פגיעה משמעותית בשגרת החיים, והסימפטומים שלהן קשים במיוחד: דופק מהיר מאוד, זיעה מרובה, נשימה שטחית, תחושת חנק (בהתקפי חרדה) ולפעמים האדם ממש מאמין שהוא חווה התקף לב ושהוא על סף מוות. בנוסף על הסימפטומים הפיזיים ישנן גם תחושות קשות של ניתוק מהגוף ואף אובדן שפיות. הפרעות חרדה גורמות במקרים רבים לאדם להימנע מפעילויות שונות (חרדת קהל למשל עלולה להוביל חוקר מוערך להימנעות מהופעה בפני קהל ובכך בעצם לפספס קריירה מתגמלת, והדוגמאות עוד רבות ומגוונות), ובסך הכל אין פלא שישנה כמיהה עזה להקלה על תסמיני החרדה.
השאיפה לחיים עם פחות מתח, לחץ וחרדות מובילה בני אדם רבים לנסות כל שיטה שמצהירה על עצמה ככזו שמבטיחה חיים של שלווה ונחת, גם אם בפועל הן לא מבוססות על הבנה אמיתית של שורשי החרדה ובהתאם הטיפול מספק לכל היותר הקלה קלה וזמנית.
בפרט כדאי לדעת שכמעט ואין מחקרים שגילו תועלת אמיתית בטיפול תרופתי בלבד, כלומר כשאל נטילת התרופות, שמספקות מענה רק לסימפטומים של החרדה ולא למקורותיה, לא התלווה שינוי יסודי יותר ועמוק באמת. למעשה גם אחרי שנים רבות של התמסרות לתרופות לא נעלמו מהחיים הפחד, המתח וההימנעות – והסיבה לכך פשוטה: הגישה שטוענת שמקור החרדה הוא חוסר איזון כימי, “קצרים” במוח או גנטיקה זוכה אולי לפופולריות רבה, אבל בפועל מדובר בתפישה פשטנית מדי שאין לה ביסוס מחקרי. לגנים שלנו אמנם יש חלק בהיווצרות הפרעות חרדה או בהתרחשות התקפי חרדה, אבל מדובר במתאם חלקי בלבד, ואמנם ישנם גם הבדלים בין מבנה המוח של אנשים חרדים (שמספרם, אגב, גבוה יותר מכפי שנהוג לחשוב) לבין מבנה המוח של מי שחייהם נטולי חרדות, אולם את מבנה המוח ניתן לשנות, ולאו דווקא דרך תרופות.
עוד רצוי לקחת בחשבון שהתרופות מייצרות תלות בהן, והפסקת טיפול תרופתי בלי לנסות לאיין את החרדה תוביל ברוב המקרים להחמרת המצב.
בנוסף, עצם ההעדפה של טיפולים תרופתיים בחרדה מקבעת את התפישה שמדובר במחלה, ועל כן האדם עלול להרגיש שאין ביכולתו לשנות את המצב, אלא לכל היותר לשאוף להקלה זמנית מבחינת הסימפטומים – וכך החרדה הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים, ומי שמרוויח מכך הן בעיקר חברות התרופות.
הגישה הקוגניטיבית לטיפול בחרדה
דרך שונה לחלוטין להסתכל על חרדה, ובתאם לטפל בה, מציעה הגישה הקוגניטיבית. גישה זו – שמהווה את הבסיס לטיפולים בשיטות כגון NLP – נשענת על מחקרים מקיפים יותר לגבי חרדות, שמספקים הן הסברים מעמיקים יותר לגבי היווצרות החרדה והן אינדיקציה לכך שטיפול שמבוסס על גישה זו הוא היעיל ביותר בטווח הארוך.
בתפישה הקוגניטיבית, חרדה אינה מחלה אלא יכולת אנושית חיונית שמתאפיינת בעוצמה רבה מדי. לדוגמה, רוב רובם של בני האדם מתרגשים לקראת הופעה מול קהל, וחרדת קהל היא פשוט אותה התרגשות שהפכה לגבוהה יתר על המידה ועל כן באה לידי ביטוי בסימפטומים פיזיים בעייתיים ו/או בהימנעות מסיטואציות שכאלה.
לפי הגישה הקוגניטיבית, חרדה היא תוצר של התבוננות מוטה במציאות – דוגמה לכך היא התמקדות באירועים שליליים, כשלמשל תאונת מטוס, אירוע חריג מאוד, משכיחה מהאדם את העובדה שמדי יום מספר עצום של מטוסים נוחת בשלום.
בהתאם הטיפול האופטימלי בחרדות הוא “יישור” אותן הטיות מחשבה. כשהאדם בעל החרדות מזהה, באמצעות מטפל מוסמך כמובן, את המקומות בהם הוא מפרש לא נכון את המציאות, קל לו להרחיב את המבט אל העולם וכך הוא נראה לו פחות מסוכן, והחרדות פוחתות בהדרגה ואף נעלמות לגמרי מן החיים.
מרכז NLP-PLUS מציע שירות חדש וייחודי בארץ לטיפול מסובסד בשיטת ה-NLP–למידע נוסף לחץ כאן
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
למה טיפול בחרדות הוא קצר יחסית?
התמודדות עם דיכאון