טיפול בטראומה לפי שיטת ה-NLP מציע כמה פתרונות שיעזרו לכם לצעוד קדימה בלי הזיכרון הכואב
עד כמה שהדבר עשוי להיתפס כמפתיע, לא רק אנשים שנחשפו באופן ישיר לאירועים טראומטיים סובלים מהשפעתם המתמשכת. ייתכן שכל אחד בארץ, ברמה זו או אחרת, עלול לשאת בתוכו תסמינים פוסט-טראומטיים. עצם החיים במדינת ישראל מזמנים חשיפה יומיומית כמעט לתופעות העלולות לגרום לטראומה:
ההשפעה ההיסטורית של חוויית השואה בעיצוב זהותנו הלאומית – ניצולי שואה רבים שהטראומה עדיין חיה בהם ומועברת הלאה לדור השני והשלישי.
העירוב הייחודי בין חיי האזרחות לחיי הצבא – מהשתתפות פעילה בלחימה עד חוויית עורף מאוים ומתח מתמשך בחיי היום יום ללא פתרון הנראה באופק, כמו גם חשיפה לתמונות קשות באמצעי התקשורת עלולות לייצר טראומה.
על זאת ניתן להוסיף את ריבוי תאונות הדרכים, נפגעי פעולות האיבה ונפגעי תקיפות מיניות ונוכל לומר כי לא חסרים נושאים טעונים החודרים מבעד לחוסן הנפשי של החיים בישראל. את כל זאת מעצימה העובדה כי חווה הטראומה יכול להיות לא רק האדם שנכח באירוע, אלא גם אנשים שנחשפו אליו באופן עקיף: עדי ראיה, בני משפחה, חברים וקהילות.
על רקע מציאות קשה זו חשוב לנו להציג שיטת טיפול חדשה יחסית שנקראת NLP. השיטה נמצאת בארץ מזה כשני עשורים, אך נלמדה עד היום בהקשרים אחרים של תרפיה.
התחלנו להבין את הערך החיוני של סוג טיפול זה עבור האוכלוסיה בארץ רק לאחר השתלמות ארוכה בחו”ל בכלים מתקדמים של השיטה, המיועדים במיוחד לטיפול בטראומה, ומפגש עם הולנדי מופלא שהקים בהולנד מרכז לריפוי מטראומה. התוצאות שראינו במרכז ההולנדי הציתו בנו את החזון להביא את הכלים יקרי הערך הללו לארץ בהקשר של טראומות.
ה-NLP, או בשמו המלא – Neuro-Linguistic Programming – פותח בארה”ב בשנות ה-70 כשיטת טיפול קצרת-מועד ועד מהרה צבר מוניטין כאחת משיטות התרפיה היעילות ביותר בעולם.
כלי ה- NLP לטיפול בטראומה אינם מוכרים בישראל והייתה זו משימה לא פשוטה להוכיח עד כמה הם יעילים.
עתה, ארבע שנים מאוחר יותר, ועם מטופלים רבים שכלי ה-NLP סייעו להם בשיקום ובחזרה לחיים, אנו מוצאות לנכון לכתוב מאמר זה בתקווה לאפשר לעוד אנשים להיעזר ולהחלים.
מה שמייחד את כלי ה-NLP לטיפול בטראומה והופך אותם יעילים במיוחד הם שלושה מרכיבים עיקריים:
הגדרת האירוע על גבי ציר הזמן:
חוויית הטראומה שבה ונשנית בחייו של הנפגע; ישנה תחושה שהיא מעולם לא הסתיימה. היא חוזרת שוב ושוב בצורה של התפרצויות זיכרון: מראות (כתמונות או סרטים), קולות, תחושות וריחות חוזרים ועולים וזאת ללא כל קשר למציאות הנוכחית. אחד השלבים הראשונים בתהליך ההחלמה הוא היכולת לתחום את הטראומה ולהגדירה בצורה מדוייקת על ציר הזמן כאירוע שיש לו התחלה, אמצע וסוף. לאחר הגדרה זו חשוב להציב את האירוע במקום אליו הוא שייך ברצף הזמן – כלומר, בעברו של המטופל (להבדיל מההווה).
חיבור מחודש למשאבים:
העבודה עם המטופל נעשית תמיד מתוך רגישות עצומה לאירועים שעבר, כשמוקד העבודה אינו בשחזור מפורט וכואב של האירועים! להיפך, השינוי הצפוי מגיע ממקום של העצמה, חיבור למשאבים וליכולותיו של האדם. באמצעות טכניקות של עיגון זיכרונות מעשירים וטובים ניתן ליצור מוקד קבוע של עוצמה אישית פנימית. דווקא בעבודה עם אנשים שחוו טראומות ישנה חשיבות עצומה בחיבור המחודש הזה ליכולות האישיות. פעמים רבות האדם המגיע לטיפול אינו מאמין שיש לו עדיין כוחות ויכולות כאלה. אחד היתרונות הבולטים בתהליכי ה-NLP הוא היכולת לגלות ולחבר מחדש את האדם למשאביו ובכך להתחיל להשיב לו תקווה.
‘קידוד’ מחודש של האירוע במוח:
כפי שציינו כבר בסעיף הראשון, האירועים פורצים אל המודע ללא שליטה בצורה של מראות, קולות, תחושות או ריחות. שיטת ה – NLP מאפשרת יצירת קישורים חדשים במוח בין הגירויים החושיים לרגשות אחרים מאשר היה בעבר. באופן זה, בכל פעם שמופיע מראה, קול, תחושה או ריח, שהפעילו בעבר את תסמיני הפוסט-טראומה, נוצרת התנייה חדשה המאפשרת לטריגרים האוטומטיים הללו להעלות איתם מיידית דווקא את החיבור החזק למשאבים פנימיים. עבודה זו יוצרת ‘קידוד’ מחדש של הזיכרונות במוח ואפשרות להתחבר ליכולות האישיות. האדם מתחיל להרגיש כי קיימות עבורו אפשרויות ובחירות נוספות וחדל להיות קורבן של האירוע.
תהליכי ה-NLP מתבססים על הבנת האופן בו המוח מקודד זיכרונות, שימוש גמיש באסוציאציה לשם יצירת חיבור למשאבים ויצירת דיסוציאציות מרובות מהאירוע הטראומטי.
כאשר מגיע מטופל הסובל מתסמינים פוסט-טראומטייים ניתן לסייע לו מיידית באמצעות רצף קבוע למדי של הליכים, שבו מוכנסים שינויים רק בהתאם לדברים חריגים העולים בפועל. לפיכך, מדובר בסדרת מפגשים קצרה יחסית. כמו כן, חשוב מאד לדעת כי ככל שהטיפול יתרחש סמוך יותר לאירוע הטראומה, כך גם התוצאות יהיו מהירות יותר.
כדי לחיות אנו זקוקים לעתיד, לתקווה. המסר שלנו הוא כי החזרה לחיים שפויים היא אפשרית. החזון שלנו הוא להעניק זאת לעצמנו וגם לדורות הבאים.
מאת יפעת וינשטיין-זהר ואפרת שמר
המאמר פורסם ב’וואלה ניו אייג’.